החלטה בתיק ע"ח 8727-02-12

זהו ערר כנגד החלטת בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופטת נועה פרג-לבוא), בדבר פסילת רישיון הנהיגה של העורר למשך שנה במסגרת ברור משפט באשמת נהיגה בשכרות.

מהחלטת השופטת קמא עולה שהעורר נעצר בידי המשטרה ביום 18.6.11 סמוך לשעה 04.15 על פי חשד שהוא נוהג בשכרות. בדיקה שנערכה לעורר באמצעות מכשיר ינשוף העלתה ממצא של 640 מק"ג לליטר אויר נשוף. העורר הגיב לחשד בכך שאישר ששתה מספר כוסות וודקה. לבד ממצאי הבדיקה נערכה לעורר "בדיקת מאפיינים" וברוב המאפיינים הוא לא עמד כהלכה.

נוסף לכך עיינה השופטת בנסיבותיו של העורר שיש לו עבר פלילי בעבירות רכוש ואלימות והוא נשא תקופות מאסר בפועל וכן ציינה שנוסע ליד העורר במכונית העיד על עצמו שהוא "דלוק" (השתמש באלכוהול ובסמים). הנסיבות הללו שכנעו את השופטת שמדובר במסוכנות בולטת מצד העורר.

העורר טוען כי חומר הראיות אינו מבסס את האישום של נהיגה בשכרות באופן מלא. הדבר נובע מכך שחלה טעות של רישום מספר בהקשר לבדיקת הינשוף כך שייתכן שיוחסה לעורר בדיקה אחרת. נפלו גם פגמים בבדיקת המאפיינים.

עוד טוען העורר כי מעשית נפסל רישיונו של העורר ב-18.6.12 כך שהחלטת השופטת מאריכה את הפסילה לתקופה של שנה ו-7 חודשים שהיא תקופה ארוכה מידי. הוא ציין גם נסיבות אישיות (העורר כבן 29 נשוי ואב לילדה ואשתו מצויה בהיריון).

לפיכך סבור העורר שדי בתקופה של פסילתו עד הנה ואין צורך בהארכתה עוד.

אינני סבור שהשופטת טעתה בפסיקתה. מבחינת התשתית הראייתית די כעת בקיומן של ראיות לכאורה. משקלן של הראיות ודיותן הן עניין לבחינה במסגרת ההליך השיפוטי גופו. אינני מתרשם שיש בחומר הראיה פגם טבוע המקים ספק שלא ניתן להבהיר אותו או להסיר אותו.

תמים דעים אני עם השופטת קמא בדבר מסוכנותו של העורר. מדובר בעבירה חמורה ביותר שהדרך למנוע את השלכותיה המסוכנות על הציבור נעוצה בראש ובראשונה במניעת האפשרות של העורר לנהוג.

לפיכך אני דוחה את הערר.

ניתנה היום,  ט"ז שבט תשע"ב, 09 פברואר 2012, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: